ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים

זהו ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום בעניינו של העורר מונה שלושה סעיפי אישום ומתחלק לשני חלקים. פרט האישום הראשון עניינו ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בכך שביום 16.10.06 היה העורר מעורב, ביחד עם אחרים, בדקירת תושב מקומי אחר, על רקע החשד כי זה משתף פעולה עם השלטונות. פרטי האישום שתיים ושלוש עוסקים באירוע שהתרחש ביום 5.9.07, כאשר שוטרים ביקשו מהעורר, שהגיע למחסום רמות, לצאת מן הרכב בו נסע, וכאשר העורר נעתר לבקשה זו צעק על השוטרים, דחף אותם והחל להימלט תוך שהוא משליך לעברם סכין ונאבק ומאיים עליהם. לאור זאת, יוחסו לעורר עבירה של פגיעה בחייל והחזקת סכין.

עניינו של העורר הובא לבימ"ש קמא, אשר נדרש ע"י התביעה להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים. ביהמ"ש סקר בהרחבה את חומר הראיות. ביהמ"ש הגיע למסקנה כי קיים ספק מסוים בשאלת זיהוי העורר כאדם שהיה מעורב בדקירה, אך ישנה תשתית ראייתית הולמת לפרטי האישום שתיים ושלוש. לאור זאת ולאור העובדה כי יש במעשים להקים עילת מעצר שאינה ניתנת להמרה בחלופה הולמת, קיבל ביהמ"ש את בקשת התביעה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. במסגרת ההחלטה אף התייחס ביהמ"ש לשחרורו של מעורב לכאורי אחר בדקירה, אחי העורר, תוך שציין כי עניינו שונה מזה של העורר.

בערעורה, מבקשת הסנגוריה כי אתערב בהחלטת בימ"ש קמא ואורה על שחרורו של העורר. תחילה, מציינת הסנגוריה כי פרט האישום המרכזי בכתב האישום הינו פרט האישום הראשון, לגביו נקבע ע"י ביהמ"ש כי אין ראיות. מכאן כי היה ראוי להורות על שחרורו של העורר, משלא נתגבשו ראיות לפרט אישום זה. באשר לפרטי האישום 2 ו-3, גם לגביהם סבורה הסנגוריה כי אין מנוס מהקביעה כי התשתית הראייתית שנויה בחלוקת, כשמול גרסת השוטרים קיימת גרסה נגדית של העורר, אשר התלונן כי הותקף קשות על ידיהם. גם בנושא החזקת הסכין טענה הסנגורית כי לא ניתן לקשור סכין זו לעורר.

במישור עילת המעצר, טענה הסנגורית כי לא הוכחה מסוכנות, ומכל מקום ניתן גם במקרה הנוכחי לשחרר את העורר למעצר בית, כפי שנעשה בעניינו של אחיו בהסכמת התביעה.

התביעה הצבאית מצידה התנגדה לערר, תוך שהתייחסה בהרחבה לתשתית הראייתית העומדת בבסיס פרט האישום הראשון. התביעה ביקשה לשכנעני כי קיימת תשתית ראייתית נאותה גם לפרט אישום זה, וגם לאורו היה ראוי להורות על מעצר. לחילופין טענה התביעה, כי יש להיצמד להחלטת בימ"ש קמא ולראות את שני הפרטים הנוספים כמקימים עילת מעצר.

 אודה כי לטעמי חלק נכבד מטיעוני הצדדים היה מיותר. בימ"ש קמא אמר את דברו בנוגע לפרט האישום הראשון, וגם אם הייתי מגיע למסקנה אחרת בעניין זה, היינו, כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לדקירה, הרי שבעניינו מתקיימות נסיבות דומות לאלה שהביאו את התביעה להסכים לשחרור המעורב האחר בפרשה. בשים לב לאמור, ולאור העובדה כי חלפה למעלה משנה מאז בוצעה עבירה זו, אשר הרקע שלה גם הוא לוט בערפל, לא ניתן היה לבסס עליה עילת מעצר.

נותרנו, על כן, עם פרטי האישום 2 ו-3. דומני כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעניינם של פרטים אלה. בתיק החקירה מצויים דו"חות ומזכרים ובהם תיאור מפורט של האירוע מנקודת מבטם של השוטרים. מגרסתם עולה ומצטיירת תמונה זהה לזו אשר נפרשה ע"י התביעה בכתב האישום, אם כי לא מצאתי ראייה להשלכת הסכין לעבר השוטרים, אלא לרצפה. בנסיבות אלה, וגם אם העורר מכחיש את המיוחס לו, יש לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית נאותה.

נשאלת, על כן, השאלה האם די בעבירות האמורות להקים עילת מעצר. לא פעם קבענו כי תקיפת שוטרים תצדיק ככלל מעצר עד תום ההליכים לאור המסוכנות הטמונה במעשה.

במקרה דנן, לא רק שהעורר תקף את השוטרים באופן לא קל, אלא גם ניסה להימלט מהמעצר, דבר שאילץ את השוטרים לפתוח במרדף אחריו. העורר ניסה לנגוח בשוטר, בעט, דחף, איים וקילל עד כדי גרימת חבלה קלה לאחד השוטרים. גם לאחר שנתפס, המשיך העורר להתפרע. כל אלה, די בהם ללמד כי העורר חסר עכבות כלשהם בתחום ההתייחסות לזרועות הביטחון, וכי קיים חשש של ממש, על הרקע האמור וגם על רקע עברו המכביד בתחום זה (הגם שאין להתעלם מהזמן שחלף מאז ביצוע העבירות), כי העורר יסכן את ביטחון הציבור אם ישוחרר. הוא הדין באשר לניסיון ההימלטות של העורר, שיש בו גם הוא ללמד על עילה נוספת להורות על מעצר.

לאור זאת, דומה כי אין גם כל אפשרות ממשית לשחרור העורר בתנאים מגבילים. מעשיו של העורר מלמדים כי אינו מייחס כל חשיבות להוראות חוקיות הניתנות לו, ולהיפך, מנסה הוא לחמוק מידיהן של הרשויות.

לנוכח האמור, החלטתי לדחות את הערר ולהותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה.

ניתנה היום, 22 בנובמבר 2007, י"ב בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: